מקור תלמוד ירושלמי פאה ו׳:ג׳:ה׳
3 רַב כַּד נְחַת לְתַמָּן אָמַר אֲנָא הוּא בֶּן עַזַּאי דְּהָכָא. אֲתָא חַד סָב שְׁאַל לֵיהּ שְׁנֵי הֲרוּגִים זֶה עַל גַּבֵּי זֶה סְבַר רַב שֶׁהֵן עוֹרְפִין. אֲמַר לֵיהּ אֵין עוֹרְפִין. אֲמַר לֵיהּ לָמָּה. אֲמַר לֵיהּ הַתַּחְתּוֹן מִשּׁוּם טָמוּן וְהָעֶלְיוֹן מִשּׁוּם צָף. כַּד סְלַק לְהָכָא אֲתָא לְגַבֵּי רִבִּי אֲמַר לֵיהּ יְאוּת אֲמַר לָךְ כִּי יִמָּצֵא וְלֹא יִמָּצְאוּ.
פירוש ביאור הגר"א על תלמוד ירושלמי פאה ו׳:ג׳:ה׳
3 כתב יד א משום צף. פי' שאינו על הארץ וגבי עגלה ערופה כתיב בשדה דהיינו שיהא בגלוי ויהא על הארץ:
4 כתב יד ב התחתון משום טמון והעליון משום צף. ובעגלה ערופה כתיב בשדה ממעטינן שיהא דוקא בגלוי ועל הארץ ממש: